שמירה על מחממי האינפרא-אדום בחדר האמבטיה – בטוחים ויבשים
התקנת מחממי אינפרא-אדום בחדר אמבטיה דורשת איזון עדין. יש שם אדים בכל מקום, ומים שנשפכים לכל עבר – שני גורמים שחשמל שונא ביותר. אי אפשר להרשות לעצמנו שיהיו בעיות כשמישהו עומד על רצפה רטובה. כדי לשמור על הבטיחות, אנו מתמקדים בשני דברים עיקריים: החומרים שאנו משתמשים בהם והדרך שבה אנו סוגרים את כל המערכת.
החומרים המתאימים למטרה
אנו מתחילים עם זכוכית קוורץ איכותית לשימוש כרכיב החימום. למה? כי היא אינה מוליכה חשמל. זה פשוט מאוד.
הבעיה האמיתית נמצאת בנקודות החיבור של החוטים. שם בדרך כלל נוצרות בעיות. כדי למנוע זאת, אנו משתמשים בחומרים קרמיים חזקים או בפולימרים עמידים לטמפרטורות גבוהות. חומרים אלו לא יתעוותו או יישברו לאחר שהם ייחמו ויתקררו אלף פעמים.
וכיוון שללחות יש נטייה לחדור פנימה, אנו לא סומכים רק על המעטפת. אנו משתמשים בחוטים עם בידוד כפול ובסיליקון לחיבור החוטים. זה יוצר בעצם “שסתום” עמיד למים, כך שהלחות לא יכולה לחדור פנימה ולגרום לדליפות.
רמת הבידוד IP
אי אפשר פשוט להכניס מחמם רגיל לחדר אמבטיה. צריך מחמם שעמיד ללחות – לפחות IP44, אך אם בחדר האמבטיה יש הרבה אדים, IP65 הוא הבחירה הטובה ביותר.
הכל תלוי בחומרים שמשמשים לחיבור. אנו משתמשים בטבעות סיליקון כדי לאטום את הפער בין המחמם לבין התקרה. זו פרט קטן, אך הוא חשוב מאוד כדי שהחלקים הפנימיים של המחמם יישארו יבשים.
הקונפליקט בין חום לאוויר
זו הבעיה הקשה. אם אנו סוגרים את המחמם יותר מדי טוב, כדי שהמים לא יחדרו פנימה, אנו גורמים לחום להישאר בתוך המחמם. אם זה קורה, החלקים הפנימיים של המחמם עלולים להיהרס.
כדי לפתור זאת, אנו משתמשים במעטפות מאלומיניום. אלומיניום הוא חומר מצוין, כיוון שהוא פועל כמו מקור קירור. הוא מוריד את החום מהחלקים החשמליים ושולח אותו החוצה, כך שהמחמם נשאר קר מספיק כדי לעבוד, אך בו זמנית מונע את חדירת המים פנימה.
אמצעי הבטיחות
גם עם כל אמצעי האטימה האלו, אנו לא לוקחים סיכונים. אנו תמיד משתמשים בחוטי יסוד. כל מחמם מחובר למערכת הקרקע של הבניין.
בנוסף, אנו משתמשים במחממים אלו יחד עם מכשיר RCD בעל ערך 30mA. ניתן לחשוב על זה כעל מתג כיבוי מהיר מאוד. אם יש דליפה, ה-RCD יכבה את החשמל בתוך זמן קצר מאוד. זה מבטיח שלוות נפש כשעובדים עם מים וחשמל באותו חדר.