למה רוב מכשירי החימום בחדרי אמבטיה נהרסים (ואיך תיקנו את שלנו)
בואו נהיה כנים: חדרי אמבטיה הם סיוט עבור מכשירים אלקטרוניים. יש שם אדים עבים, טיפות מים שעלולות לפגוע במכשיר, ושינויי טמפרטורה דרסטיים – ממים חמים לרצפה קרה. עבור רוב הלמפות האינפרא-אדומות, זה אומר סוף החיים שלהן. הן פשוט נשרפות.
נמאס לנו לראות את מכשירי החימום נהרסים, לכן שינינו את הדרך בה אנו בונים אותם.
המאבק נגד המים
המים הם הגורם העיקרי להרס מכשירים אלו. זו פשוט חוקי הפיזיקה: כשטיפת מים קרה פוגעת בצינור הקוורץ החם, הזכוכית סובלת מ”הלם תרמי”. דבר זה גורם להיווצרות של סדקים זעירים ובלתי נראים. בסופו של דבר, הצינור נשבר.
כדי למנוע זאת, בנינו מעטפת שמפנה את המים הרחק מהליבה של המכשיר. אנו משתמשים בחומרי אטימה איכותיים, כך שהאדים לא יוכלו לחדור למערכת החשמלית. כך החלקים הפנימיים של המכשיר נשארים יבשים, מה שמונע קצרים ותקלות בלתי צפויות.
התמודדות עם הערפל
אתם מכירים את אותו ערפל עבה שממלא את החדר? זה לא רק מעצבן לראות אותו – כשהטיפות נדבקות למכשיר, הן יוצרות “אזורים קרים”. דבר זה גורם לחלקים מסוימים של המכשיר לעבוד יותר מדי, מה שגורם להרס מהיר של המכשיר.
אנו מוסיפים ציפויים נגד ערפל ומשנים את זרימת האוויר, כדי שהעדשה תישאר נקייה. כך, הטמפרטורה הפנימית נשארת יציבה, והמכשיר לא צריך לעבוד יותר מדי.
הערות לגבי ההתקנה
יש כאן בעיה אחת: מכיוון שאנו אוטמים את המעטפת של המכשיר בצורה טובה כדי למנוע חדירת מים, המכשיר לא יכול “לנשום” כמו מכשירים זולים שנמצאים בסביבה פתוחה.
זה אומר שאי אפשר פשוט להתקין אותו בכל מקום. צריך להשאיר לו מספיק מרווח. אם המכשיר מותקן קרוב מדי לקיר או לתקרה, המערכת האוטומטית לכיבוי תפעל, כי הטמפרטורה בתוך המכשיר עולה יותר מדי. המכשיר יכבה וידליק שוב ושוב, מה שמקצר את חייו.
תנו למכשיר מספיק מרווח – כך הוא יוכל לעבוד במשך שנים רבות.